אחרי החגים כבר כאן: 8 דרכים פשוטות להתמודד עם דחיינות

עוד שנה עברה, ושוב מצאתן את עצמכן עומדות מול רשימת המשימות האלה, שדחיתן ל״אחרי החגים״. ואם להודות על האמת, פחות נמצא שם את הדברים הכיפיים של החיים. יותר את נקודת החן הזו שהבטחנו שנבדוק, או את הטסט שהאוטו כבר מתחנן לעבור.

כן, ״אחרי החגים״ כבר כאן, עומד עם עט ופנקס קטן, ובו כל המשימות הקטנות והגדולות שהתכוונו לבצע. מתישהו. כלומר עכשיו. אבל מאיפה מתחילים? איך אפשר להשתלט על כל כך הרבה מטלות שוחקות שנמנענו בכישרון רב לבצע בזמן אמת? לפני שאתן מקבלות סחרחורת ודוחות את הכול למתישהו ב-2027, הנה 8 טכניקות פשוטות שיעזרו לכן להתמודד עם דחיינות, הלקוחות מעולם ה-NLP:

1. הגדירו את המשימה במדויק, לפרטי פרטים.

כשמשהו מוגדר לנו בצורה אמורפית ולא ברורה, הוא גם ירגיש יותר מאיים, וגם לא באמת נדע מה לעשות איתו. קצת כמו כתובת בווייז. אפשר לכתוב "נתניה" ולהגיע לאנשהו בעיר, ואפשר להכניס כתובת מדויקת, כולל מספר בית, ולהגיע ליעד. אז אם יש לכן משימה שיושבת כבר הרבה זמן בראש, כמו למשל "לעשות סדר בניירת", תורידו אותה לקרקע ותגדירו לעצמכן בדיוק: איזה סדר? באיזו ניירת? איפה היא נמצאת? כשהמטרה מוגדרת וברורה, יהיה לכן הרבה יותר קל לגשת אליה.

2. פרקו את המשימה הגדולה לתת-משימות קטנות.

דמיינו לעצמכן מטרה: לטפס על הר. נשמע מפחיד? ברור, כי מי יכול לדמיין את עצמו מגיע מהקרקע לראש ההר? אז זהו, שבדרך לפסגה יש הרבה מאוד נקודות שאפשר לטפס אליהן, וכל נקודה כשלעצמה הרבה פחות מאיימת. השיטה הזו נקראת שיטת הסלמי, והיא עובדת ככה: אם המטרה שלכן גדולה, היא כנראה מציפה ומפחידה מדי, ואז יש פחות סיכוי שתגיעו אליה. וזה עובד גם בדברים הקטנים. אם בכל פעם שכבר ניגשתן לארון הבגדים במטרה לסדר אותו, ברחתן מיד כשנפלה עליכן ערימה מגובבת של פריטים, נסו להגדיר תת-מטרה פחות מאיימת: לסדר רק את החולצות. ממש לא לגעת בשום פריט אחר מלבד החולצות. בשלב הבא סדרו רק את המכנסיים. הבנתן את הרעיון. נכון שכבר פחות מלחיץ?

3. איך השיח שלכן, מקדם או מעכב?

איך אתן קוראות למשימה הזו שדחיתן? מטלה? בעיה? האם אתן אומרות לעצמכן שאתן "חייבות לבצע אותה", או "צריכות עכשיו עכשיו", או אולי שכדאי לכן לעשות אותה? שאתן בוחרות בזה? למילים שאנחנו בוחרות יש השפעה חזקה על המוטיבציה שלנו. אז בפעם הבאה שאתן חושבות על המשימה, שימו לב באילו מילים אתן משתמשות, ומה הן עושות לכן. אם התחושה לא נעימה, חפשו מילים אחרות שיעוררו בכן מוטיבציה ורגש נעים, או לכל הפחות ניטרלי.

4. האם יש לכן שוטר פנימי נוקשה?

באותו הקשר, שימו לב איך אתן מדברות לעצמכן כשהמשימה לא בוצעה, או שעשיתן טעות. האם אתן קשות עם עצמכן? האם יש שם שוטר פנימי נוזף שמדבר אליכן לא יפה? אם כן, החליפו את הקול שלו בקול רך, של אדם שאוהב אתכן ומאמין בכן. התייחסו אל עצמכן כמו שהייתן מתייחסות אל חברה טובה.

5. דמיינו את עצמכן ברגע שאחרי.

כשאנחנו חושבות על המשימה, לרוב אנחנו עסוקות ב"איכסה" שלה. אם המטרה שלי עכשיו היא לחזור להתאמן, למשל, ואין לי כוח, סביר להניח שאני חושבת על כל ה"לפני": על הצורך לקום מהספה, להחליף לבגדי אימון, לצאת מהבית, להגיע למכון הכושר... בקיצור, על כל מה שלא עושה לי כיף בלב. אבל אם אחשוב דווקא על הרגע שאחרי - על האנדורפינים שמשתחררים בגוף, על תחושת הניצחון הפרטית ש"עשיתי את זה", ובקיצור - על התוצאה הסופית, יהיה לי כבר יותר נעים.

6. בדקו: מה עובד לכן במקומות אחרים?

בטוח יש דברים שאתן מבצעות בקלות, בלי לחשוב יותר מדי. מה האיכויות שאתן מביאות לשם? אילו כוחות ומשאבים זמינים לכן שם? על מה אתן חושבות, מה אתן אומרות לעצמכן (או לא אומרות), ובקיצור - איך אתן ניגשות למה שקל לכן לעשות? אם זה אפשרי עבורכן במקום אחד, זה יהיה אפשרי גם במשימות שאתן דוחות.

7. הצמידו למשימה משהו שאתן אוהבות לעשות.

לא כיף לכן לחשוב על ערימות של כביסה? הצמידו לזה משהו שנעים לכן, כמו להקשיב לפודקאסט בזמן הזה, או סתם למוזיקה שאתן אוהבות. במילים אחרות: צרו התניה חדשה למוח, נעימה וכיפית.

8. תחגגו הצלחות קטנות!

כן, נשמע בנאלי, אבל גם אם זו משימה קטנה שסוף סוף הגעתן אליה, תנו לעצמכן טפיחה על השכם, מילה טובה ואפילו פינוק אמיתי. מחקרים רבים בפסיכולוגיה ובמדעי המוח מראים שחגיגת הצלחות קטנות משפרת משמעותית את המוטיבציה והפרודוקטיביות. המוח אוהב את תחושת הסיפוק ויבקש לשחזר אותה.

בהצלחה!

מחפשת את המטפלת שמתאימה לך?

בבריאה תוכלי להכיר מאות נשות טיפול בגישות שונות ולמצוא את הליווי המתאים לצרכים שלך.